fbpx

ראיון עם היזם נדב בועז על ניהול זמן ופוקוס

הראיון פורסם לראשונה בקהילת סופרטולס.

הוא רק בן 24 כבר יש סטארט-אפ שייסד מאחוריו ועוד מיזם פעיל ומעניין. הופתעתי מאד מהתובנות וההסתכלות על העולם גם ביחס לגיל הצעיר אך גם באופן כללי וקיבלתי המון השראה.

ספר קצת על עצמך

מיד לאחר הצבא, הקמתי חברת סטארט-אפ ועבדתי בה במשך שנתיים ושם למדתי את רוב הכישורים שלי בעולם הטכנולוגי. החברה עסקה במערכת לדיאטנים לעבודה עם לקוחות שדרכה ניתן לקיים ולהקליט שיחות וידאו עם מטופלים, לקבל תשלום, לקבוע פגישה, לקבל תפריט. היו לנו מוצר עובד ולקוחות משלמים. אחרי שנתיים, סגרנו את החברה ועברתי לעבוד בחברת הייטק כמנהל פרויקטים שם לא נשארתי הרבה זמן. עבדתי גם קצת כאיש מכירות ואז הקמתי את המיזם ההכרויות שלי.

הרעיון למיזם עלה עוד כשעבדתי בחברת הסטארט-אפ. הייתי מאד עסוק ועבדתי מסביב לשעון, אבל לא רציתי לוותר על עולם ההיכרויות בגלל זה. ישבתי עם חבר שלי שהוא איש שיווק והרעיון שעלה היה לייצר מודעת פייסבוק ממומנת (בתשלום) באמצעות מערכת הפרסומות של פייסבוק ובעצם להכניס אוטומציה לתהליך. באמצעות המודעה הזאת קיבלתי כ- 2,000 פניות במשך מספר חודשים. הדבר המיוחד הוא הבנייה של הטקסט בצורה מאד ספציפית. יש הסבר מה זה ולמה את רואה את המודעה הזאת על מנת לא להוציא את הבן אדם מוזר. כשהטקסט טוב זה עובד מצויין.

אנשים שאני מכיר ביקשו ממני להכין עבורם גם מודעה כזאת ואז הבנתי שזה יכול להתפתח לעסק.

אהבתי מאד שלקחת שימוש בפלטפורמת המודעות של פייסבוק ועשית לה שימוש אחר

כן, האמת שזאת תובנה שלקחתי מהסטארט-אפ שלי, לנסות לקחת כמה שיותר דברים מוכנים ולהתבסס עליהם ולא לפתח הכל מאפס.

תובנה נוספת שלקחתי היא שצריך לבדוק את הצורך של המוצר עוד לפני שהוא קיים. אז פרסמתי את שירות ההיכרויות החדש שלי בקבוצה מצומצמת, פנו אלי כ-20 אנשים ומתוכם כבר מכרתי את השירות ל-8 לקוחות – עוד לפני שהיה לי את המוצר מוכן. מבחינתי זאת היתה הוכחת ההיתכנות אותה הייתי צריך כדי לפתח את המוצר. ללקוחות הראשונים האלו מכרתי את המוצר במחיר מיוחד ובתווית של פיילוט והבטחתי שיהיה מוכן תוך שבועיים.

איך אתה מתחבר לסופרטולס?

סביבת העבודה שלי חייבת להיות מאד יעילה. זה מתחיל מהעכבר שלי שיש לי כבר 7 שנים בגרסאות שונות. הוא נקרא G300 של לוג'יטק ויש לו 9 כפתורים ו-3 זכרונות שונים אותם אני יכול להגדיר עד לרמת ה-להקליט מאקרו של מספר פקודות לכפתור. הגדרתי לו כפתורים החל מ- copy paste ל- back forward, להגברת הווליום במחשב, לעבור בין טאבים ועוד. אני יכול עם יד אחת לערוך תמונות, לבצע screenshots או לדפדף בכרום בלי לגעת במקלדת.
יש לי שלושה מסכים שמאפשרים לי לעשות המון דברים במקביל למשל בשני מסכים לעבוד עם תוכנות ובשלישי להתנהל בוואטסאפ מול לקוחות. 

יש לי הרבה תוספים במחשב ואני מכיר המון קיצורי מקלדת שמייעלים את העבודה שלי. יש לי גם תוכנה שניתן להכין איתה קיצורים חדשים אך רב הקיצורים קיימים כבר. זה ממש מייעל את העבודה שלי. יש לי מקלדת בשם K375s, גם של לוג'יטק, בעלת שלושה זכרונות שיכולה להתחבר לשלושה מכשירים שונים- אצלי היא מחוברת למחשב הנייח, ללפטופ ולטלפון הנייד שלי. כך שאני יכול להקליד איתה בסמארטפון וזה ממש מגניב ומדי פעם אפילו שימושי.

למה אתה צריך להיות כל כך יעיל?

אני מרגיש שאם סביבת העבודה שלי לא יעילה היא לא עומדת בקצב של המוח ואז זה מתסכל. אם אין לי כלים שעובדים מיד אני עשוי לשכוח דברים ולכן אני אוהב לכתוב הכל. אני מנהל את המשימות האישיות שלי בטרלו וכולל שם הכל אפילו אם חבר מבקש ממני משהו, משפחה מבקשת משהו אני כותב בטרלו ואז דברים לא מתפספסים.

איך אתה מנהל את הזמן שלך?

אני משתדל לא לישון הרבה. אני ישן בין 4-6 שעות ביום. אני מתחיל את הבוקר באימון בחדר כושר. 

אני מחלק את הזמן שלי ביום שבת ל time blocks. אני מפרק את המשימות שלי לתתי משימות מאד קטנות וברורות. אני מעריך את זמני המשימות ומציב אותן ביומן. 

לא קורה לך שיש יותר מדי משימות?

אני אוהב להיות במצב הזה כי זה מונע דחיינות. אני מרגיש שכשיש לי הרבה משימות זה גורם לי לעבוד טוב יותר מאשר אם היו לי מעט משימות. האויב הכי גדול של הפרודוקטיביות זה משימות מעורפלות כי אז אני לא יודע להתמודד עם המשימה ולוקח לי זמן לחשוב עליה ולעשות אותה. לכן אני מפרק את המשימה עד הרמה הקטנה ביותר. יש לי גם לקוחות שאני עובד איתם על ניהול וחלוקת הזמן שלהם.

איך אתה מתעדף משימות?

כרגע אני מרגיש שתמיד יש לי זמן לדחוף עוד משהו. אני רוצה לעבוד ב- 120% אבל אני לא במצב הזה בתקופה הנוכחית לעומת תקופת הסטארטאפ. היה לי שותף בסטארט-אפ שכל אחד מאיתנו עבד 14-16 שעות ביום. בשלב מסוים הוא עזב את החברה ולא ידעתי איך אעשה גם את העבודה שלו במקביל לשלי, כי פשוט אין לי מספיק שעות ביום. זה הכריח אותי להתייעל, לתעדף ולהאציל סמכויות של עובדים כדי "לפתור את המשבר". אחרי כמה שבועות של עבודה מאומצת ואינטנסיבית כמות השעות שעבדתי ירדה ב-20% מכמות השעות שהייתי עובד לפני שהוא עזב. זה קרה כי המצב החדש הכריח אותי להיות יעיל יותר, לשנות ולשפר את שיטות העבודה שלי ולהעביר סמכויות נוספות לעובדים החזקים שהיו לי. 

אם עולים לך רעיונות חדשים כיזם, איך אתה יודע אם להשקיע בהם זמן.

אם עולה לי רעיון, בתור התחלה אני לרוב אתעלם ממנו. רעיונות יש בלי סוף. אבל – אם הוא יעלה לי פעם שנייה שלישית ורביעית אני אאמין שאולי יש איזה צורך. אז אני אולי אתחיל לבדוק ואשקיע בזה זמן, אנרגיה ומשאבים. כפי שציינתי קודם הכי חשוב בעיני לעשות בדיקת היתכנות לפני יצירת המוצר, ברמה של בניית דף נחיתה עם אפשרות לרכישת המוצר (רק שאין באמת מוצר). אם מישהו שילם, אפשר לכתוב לו שהמוצר עדיין לא באוויר ולהחזיר לו את הכסף אבל אדע שיש פה היתכנות אמיתית למוצר.

האם אתה נעזר בנותני שירותיים לייעל את העבודה שלך?

אני מאד מאמין במיקור חוץ. חבר לימד אותי להכין טבלה שמאד עוזרת לי. בטבלה יש שתי עמודות של אני אוהב את זה ואני לא אוהב את זה ובצד אני טוב בזה ואני לא טוב בזה. אם אני אוהב את זה וטוב בזה אני אעשה את זה. אם אני אוהב את זה ואני לא טוב בזה אני אלמד את זה. אם אני טוב בזה אבל לא אוהב את זה אני אעשה לזה אוטומציה. למשל רציתי להכיר בחורות, אני אולי טוב בזה אבל אני לא נהנה מ"שלב החיפוש" ולא רוצה "לבזבז" על זה זמן אז הכנתי אוטומציה לייעל את התהליך.

אם אני לא אוהב את זה ולא טוב בזה אני אקח מישהו חיצוני שיעשה זאת עבורי.

בסטארט- אפ שלי עבדתי עם בית תוכנה מהודו ובמיזם הנוכחי אני עובד עם קופירייטרים פרילנסרים וצלם דייטינג.

כדי למצוא אותם לדוגמה יצרתי מסמך הכשרה של איך להכין את הטקסט ואיך הוא אמור להיות בנוי, והוספתי דוגמאות שעבדו. נכנסתי לקבוצה של קופירייטרים פרילנסרים, כתבתי פוסט מתומצת על פרויקט חדש ולמי שפנה אלי הבאתי משימת ניסיון עליה שילמתי סכום סמלי וציינתי שאם אשתמש בטקסט אשלם כפול ואתחיל לעבוד איתם. התהליך לקח 4 ימים ומתוך 11 שעשו את המשימה איתרתי 3 שאני עובד איתם עד היום.

אהבתי את הרעיון של לאתר פרילנסרים באמצעות משימה אחידה. זה תהליך יעיל בפני עצמו. איך אתה חושב על הרעיונות  האלו? אתה לומד יעילות או שכך אתה חושב באופן טבעי?

האמת שזה די טבעי לי למען האמת. לדוגמה יש דבר שנקרא לוח קאנבאן – לוח של משימות אותן מצוותים לעובדים ומעדכנים סטטוס ברגע שהן נכנסות לתהליך עבודה, למשל משימות לפיתוח להיום, משימות לבדיקה, משימות גמורות וכו' והמשימה עוברת מסטטוס אחד לשני וגם בין עובדים. כשהייתי בצבא הייתי בשריון והיינו עובדים לרוב במשטח על הטנקים. היו הרבה חיילים והרבה משימות וכל פעם הקצינים היו תופסים חייל ונותנים לו משימה בסגנון "שגר ושכח". החיילים לא רצו לעבוד קשה כי ידעו שברגע שיסיימו את המשימה הם יקבלו עוד אחת וזה לא באמת נגמר לכן היו הרבה פעמים מתחמקים מהן או עובדים לאט. פעם תפסתי את אחד הקצינים ושאלתי אותו למה אנחנו עובדים ככה. הצעתי להביא לוח מחיק, לכתוב בו את כל המשימות שיש לאותו היום ולצוות אותן לחיילים עד שיגמרו. כך החיילים ידעו מראש את המשימות להיום וירגישו תחושת שייכות למשימה שהם צריכים לבצע. כך גם אם לא בוצעה כראוי או בכלל- ניתן לראות מיד מי היה אחראי עליה. גם לחיילים יש אינטרס לסיים את המשימות וללכת לנוח בפלוגה אבל כשהמשימה יכלה לעבור למישהו אחר לא היה להם אינטרס למהר. בדרך הזאת כולנו ידענו בדיוק מה צריך לעשות ומתי המשימות יסתיימו. הפעולה הזאת שיפרה את היעילות ב- 200% והתחלנו לסיים עבודות במשטח הרבה יותר מוקדם.  בדיעבד גיליתי שבניתי לוח קאנבאן פרימיטיבי (לא הכרתי את העולם הזה באותה התקופה).

ברעיון של המשימה לקופירייטרים אהבתי שגם המשימה מאפשרת לראות מי רציני שמוכן לעשות משימה כדי להתקבל

כן מאד חשוב לי לאתר את ה rising stars. גם בסטארט-אפ שהיה לי חיפשתי את האנשים עם התשוקה שרוצים ללמוד ולהשקיע ולפרוח, להיות חלק ממשהו גדול. זו תמיד התחושה שאני משדר וזו גם המציאות.  אני הייתי עובד 7 ימים בשבוע אך לא הייתי דורש את זה מאף אחד. ועדיין היו לא מעט עובדים שהיו מצטרפים ומגיעים לעבוד איתי ביום שבת או שבערב שישי רק כי היתה להם את התשוקה כמוני.

אתה גם רואה את כל המשאבים שעומדים לרשותך שלא כולם מודעים לאפשרויות הללו

כן, למשל יש לי חבר עם אח טכנולוגי צעיר (בן 15). בתקופה שחיפשתי עבודה הבאתי לו משימה לאתר לי משרות רלוונטיות לפי קריטריונים שהגדרתי לו מראש ולשלוח להם את את הקו"ח שלי (קיבל תשלום פר שליחה רלוונטית ואת כולן עדכן בטבלה). ככה לי היה מישהו שסמכתי עליו שיעשה את העבודה בצורה מקצועית ויחסית בזול, והוא קיבל כסף עבור עבודה מהבית מול מחשב (נער בן 15 יעריך כל עבודה שיקבל ובכל סכום).

בנוסף, כשחיפשתי שותף לדירה שלי יצרתי שאלון אותו הוספתי לפוסט כך שמי שמעוניין ימלא אותו, ומתוך מי שענה עליו, מי שהיה רלוונטי קיבל ממני קובץ google sheet שישבץ את עצמו בשעת הגעה הנוחה לו לאחד הימים בהם הראינו את הדירה (דירה בת"א אחרי הכל), כך הכנסתי אוטומציה חלקית לתהליך שלרוב יכול להיות מאוד מייגע ומסורבל.

יש עוד דברים מעניינים בהתנהלות היומיות שלך שאתה יכול לספר עליהם.

אני משמר לידי תקשורת עם שלושה סוגים של אנשים: אנשים שהם פחות טובים ממני במה שאני עושה, אנשים שהם ברמה שלי ואנשים יותר טובים ממני.

אנשים שהם פחות טובים ממני במה שאני עושה כדי שאוכל ללמד אותם כי תהליך הלימוד יוצר קשרים במוח וגורם לי להבין בעצמי יותר טוב.

אנשים שהם ברמה שלי שיהיה לי עם מי להתחרות אל מול מי להשוות.

ואנשים יותר טובים ממני שיהיה לי לאן לשאוף וממי ללמוד.

אני מנטור של בני נוער בתכנית "יזמים צעירים" שבה מקימים סוג של מיני חברת סטארט-אפ עם נערים בני 15. אני פעם בשבוע נפגש איתם ובמהלך השבוע אני בתקשורת איתם.

יש לי את המנטורים שלי שאליהם אני יכול לפנות, אלו אנשים שהיכרתי דרך חברים משותפים או אנשים שפניתי אליהם דרך קהילות. יזמים מאד שמחים לשתף ולעזור. הרבה מהמנטורים הפכו לחברים שלי.

והחברים שלי או השותפים למיזמים שאני עובד איתם במקביל שהם לרוב ברמה שלי. 

איך אתה יודע אילו תהליכים כדאי לייעל?

כל פעולה שאני צריך לעשות אני חושב מה יקרה אם אני צריך לעשות אותה 10 פעמים, אלף פעמים, מיליון פעמיים. scaling שזה המפתח מבחינתי. אני שואל את עצמי אם המשימה היא חד פעמית או רב פעמית. 

זה התחיל מהסטארט-אפ שהייתי בלחץ של זמן ורציתי להספיק יותר. 

אני חושב על המשימה האם יש צורך בבן אנוש או שקוף יכול לעשות אותה ואם קוף יכול לעשות אותה בטוח יש כלי שיכול לעשות אותה ואם נדרש בן אנוש אז אני חושב האם אני רוצה לעשות אותה או לתת למיקור חוץ.

אני יודע להבין לאיזה מהצרכים שלי יש פתרון וכדאי להשקיע במציאת הכלי ולאיזה אין. יכול לקחת לי אפילו כמה שעות למצוא את הפתרון וללמוד אותו, אך התגמול הוא שבעזרתו אני אתייעל בצורה משמעותית. לרוב שווה לי יותר ללמוד משהו חדש מאשר להמשיך לעשות אותן הפעולות הסיזיפיות.

באיזה כלים אתה עושה אוטומציות

יש לי תוכנה של מאקרו במחשב נקראת Macro recorder שאני יכול לתת לה לעשות פעולות במחשב. למשל אני מקליט פעולות במקלדת או בעכבר. לדוגמה אם יש לי 30 מסמכים דומים שאני צריך לשנות מילה בכל מסמך, אני מקליט פעם אחת והיא עושה את הפעולות לבד. אפשר לומר לה להחליף מילה ספציפית למשל.

אני עובד המון עם הכלים של גוגל שהכי נוחים לי לשימוש למשל לצורך יצירת טפסים.

אני עובד עם זאפייר לצורך ניהול הלידים כך שאני מחבר את המייילים שלי שהלידים יכנסו לטבלה של גוגל שיטס וגם יש לי מערכת Pipedrive לניהול לקוחות שמתממשקת גם, כך שאני יודע על כל ליד באיזה שלב הוא.

חלק מהתוספים שאני משתמש בהם הם:

Clipboard history- התוסף שומר את כל הטקסטים שהעתקתי במחשב. חלק מהיעילות שלי היא לחסוך במשאבים מנטליים. אני חושב מה מלחיץ אותי, מה מדאיג אותי ומנסה לטפל בדברים האלו כי זה גם פוגע ביעילות. למשל אם אני כותב משהו ארוך במחשב ואני עובר בין טאבים ומפחד שזה ימחק לי, אז באמצעות התוסף אני עושה קופי כל כמה זמן רק כדי לשמור או אם אני שולח קישור למישהו זה גם נשמר לי וזה ממש נוח לי

Autopagerize- תוסף שטוען אוטומטית את המשך העמוד. זה משהו קטן שהופך את חווית השימוש שלי באינטרנט ליותר יעילה.

גוגל דרייב- אני שומר שם את כל המסמכים וכל הגיבויים שלי. אני מייצר תיקיות בגוגל דרייב בדיוק כמו במחשב לשמירת כל המסמכים וזה מאד נוח. המפתח לגוגל דרייב הוא סדר וארגון בתיקיות ובשמותיהן, ולא לזרוק את כל המסמכים לאותה תיקיה ולהתבסס על החיפוש.

עוד מסר שחשוב לך לדבר עליו

הרבה אנשים לא מבינים שאולי הסביבה שלנו היא הסופרטול הכי יעיל שלנו. סביבה תומכת לעומת סביבה רעילה. סביבה של אנשים עצלנים לעומת אנשים חרוצים ופרודוקטיבים. אני מאמין שאתה הממוצע של חמשת האנשים הכי קרובים אליך. אם תקיף את עצמך בבאדי בילדרס גם אתה תהפוך לכזה (או שתתנתק מהם). אותו דבר אם הסביבה שלך תהיה יזמים או שכירים, פרואקטיבים, רה אקטיבים או פאסיבים. אי אפשר להתנתק מזה כי למוח שלנו יש חלקים פרימיטיביים שמחקים את הסביבה אז צריך לשים לב לזה. הדרך לשנות את הסביבה היא קודם כל להיות יותר מודע. למשל אם יש לי חבר שיש לו גישה יותר שלילית לחיים אז אני אפגש איתו רק פעם בחודש-חודשיים. לעומת זאת, יש לי את החבר שאיתו אני תמיד מעלה רעיונות טובים ואנחנו מאד מעשירים אחד את השני – איתו אני אפגש ואהיה בתקשורת בתדירות הרבה יותר גבוהה.

הירשמו לקבלת עידכונים, פוסטים בבלוג והטבות >>